משחררים את חופש /SPAN>
מאת: רחלי אבידוב גיליון: 2259

ילדי בית הספר 'מעלה שחרות' ביטבתה שחררו השבוע עקב מזרחי בשם חופש , עוף דורס בו טיפלו בחודשים האחרונים. רעי הניגמן מאילת, תלמיד בבית הספר, מקווה שהעקב יחזור לבקר באביב

חצי שנה המתינו ילדי כיתות ד' עד ו' מבית ספר 'מעלה שחרות' ביטבתה לרגע בו ישחררו את העוף הדורס בו טיפלו בחצי השנה האחרונה. על דשא בית הספר הם התגודדו בסקרנות, נרגשים, מביטים בנועם וייס, רכז החינוך של מרכז הצפרות באילת, שאחז בידיו את העקב המזרחי המרשים. רעי הניגמן מאילת, תלמיד בבית הספר, סיפר על הדורס: "הציפור נדדה ובדרך היא התעייפה מהנדידה. היא הייתה תשושה ואסף אותה צדוק ממרכז הצפרות באילת". כל הילדים המשתתפים בחוג הצפרות של בית הספר 'מעלה שחרות' החליטו יחד על השם חופש והמתינו חודשים בכדי לראות את הציפור מתחזקת וחוזרת לטבע.
השבועות האחרונים, לדברי נעם וייס ממרכז הצפרות באילת, הם העיתוי המושלם לשחרורה של חופש אחרי חודשים של התחזקות וטיפול שכלל תפריט על טהרת העכברים: "למרות שהעקב היה כבר מוכן לשחרור כבר לפני כמה שבועות מבחינת משקל ומצב גופני, המתנו עוד כמה שבועות כדי לא לבלבל אותו: העקבים המזרחים שמגיעים מרוסיה לאפריקה עוברים מעל יטבתה ואילת באמצע אוקטובר, כלומר ממש עכשיו, ואז זה הזמן הנכון לשחרר אותו".
גם חופש חש בשחרור הקרוב ובשבועות האחרונים התכונן לקראתו. רועי ברן מקיבוץ יטבתה מספר: חופש אכל הרבה יותר עכברים והחליף את הנוצות שלו לנוצות חדשות". לאחר ההסברים, נרגשים ומצפים, נפרדו הילדים מהמצלמות ומדריכי הציפורים וניגשו לעמוד סביב נועם וייס. יחד, אחזו ברגליו של העקב, ונועם, נתן הוראות אחרונות: "כשאני אומר שלוש, כולם עוזבים את הרגליים של חופש . הידיים הקטנות הושטו אל על, וכשנועם הגיע לשלוש, השתחרר העקב ושולח אל על, גורם ללינט מיטשל, תורמת ומתנדבת אנגליה במרכז לצפרות באילת שהתלוותה לאירוע, לחייך בהתרגשות גדולה. העקב התעופף ומיד נחת על גדר בית הספר. טיפס מעט והחל לעוף. "העקב נצמד לגדר, הוא חשב שהוא בכלוב שלו. רגיל לגדרות. פתאום הוא הבין שהוא בחופש ואז פרש כנפיים ועף", הסביר נעם, נרגש מהמאורע, סביבו רצים הילדים, מנסים ללכוד את מראה כנפיו של העקב המתרחק. ניצה, מנהלת בית הספר שהגיעה להשתתף בחוויה, הביטה בקורת רוח מופגנת בילדים הנרגשים ובנעם: "אנחנו מאוד שמחים על החוויה הזו. הטבע הוא חלק מאוד חשוב מבית הספר שלנו ואנחנו גם שמחים על כך שגילינו את נעם שמביא לנו טעימות מהמרכז לצפרות באילת".
נעם וייס, מותש ונרגש סיכם את החוויה: "אני מרגיש שמחה וחופש. הציפור הזו הייתה אצלנו חצי שנה. אני חושש לה, אבל אין מה לעשות. עשינו כמיטב יכולתנו ועכשיו צריך לסמוך עליה". עוף גוזל.